הסעות רבותי הסעות

אתמול הייתי בסוכנות נסיעות בדקתי לגבי כל מיני נופשונים בארץ באזור הצפון או הדרום. אני וחבר שלי רוצים לצאת לחופשה ויש לנו בעיה עם האוטו כרגע אז אנחנו מחפשים טיול מאורגן עם הסעות מסודרות.

נופשונים – טיול מאורגן והסעות מסודרות

מזמן לא טיילנו ואני לא חושבת שהעובדה שהאוטו שלנו מושבת צריכה להרוס לנו את הטיול. להיפך אולי זה דווקא יכול להיות שינוי מרענן מלנהוג ולהיסחב עם האוטו לכל מקום, לבזבז מלא כסף על דלק ולהשתגע בחיפוש חנייה. אם זה בשעות מוקדמות בבוקר, הדבר הכי אידיאלי זה שמישהו יסיע אותך במיוחד אם מדובר ב-4-5 שעות נסיעה. הבנתי שגם ההסעות של הנופשונים הם באוטובוסים מרווחים ונעימים, אז לי ממש לא מפריע לנסוע עם עוד כמה אנשים.

הסעות באוטובוסים הקלו עליי הרבה דווקא במשך השנים. במכללה היו לנו לפעמים הסעות בשעות מסוימות וגם בצבא הייתה הסעה קבועה של הבסיס שהייתה יוצאת מוקדם בבוקר מנקודת איסוף מרכזית והייתה מחזירה אותנו לעיר בערב. איפה שאני שירתתי, זה באמת היה בלתי אפשרי להסתדר באופן עצמאי עם ההגעה לבסיס. היה אוטובוס בתדירות מאוד קטנה וכשהוא כבר היה יוצא הוא היה עמוס חיילים. לפעמים הייתי תופסת טרמפים עם חבר’ה מהבסיס, אך זה לא היה פיתרון קבוע ונוח, כי לפעמים הייתי מוצאת את עצמי מחכה שעות בש.ג בשביל למצוא הסעה.

וקצת על הסעות תלמידים

כשהייתי בתיכון, אז גרתי במרחק גדול יחסית ממנו והאוטובוס לבית הספר היה לוקח אולי חצי שעה עם כל התחנות שהוא היה עוצר בהן ועם סיבובים מעצבנים. אז באיזשהו שלב בית הספר התחיל להוציא הסעות תלמידים מסודרות שאספו בכמה תחנות מרכזיות בעיר. ההסעות היו מחולקות לפי שכונות וכמובן היו חופשיות ובחינם. אז זה גם חסך לי כסף לנסיעות וגם היה סה"כ נוח לנסוע ישירות לבי"ס בלי להקיף את כל העיר לפני.

לפני שהתגייסתי לצבא, עבדתי כמה חודשים במפעל שמייצר כל מיני חלקיקי מתכות ואלומיניום לרכבים. נכון אתם בטח חושבים מה לבחורה בת 18 ולעבודה עם מכונות כבדות? אבל לאותו הזמן זה היה פיתרון טוב לעשות קצת כסף לפני הצבא. המפעל היה אצלי בעיר, יחסית מרוחק מהבית והיו שירותי הסעות דרך העבודה. ההסעות היו אוספות אותי מהבית ב- 6 בבוקר ומחזירות אותי ב- 16:00.

היו כמה אופציות בשבילי לעבודה באותה התקופה, עבודת מלצרות, גלידריות, בעיקר בעסקי האוכל. אבל בגלל שאני השלומיאלית הכי גדולה בעולם, היה עדיף להימנע מהחזקת מגשים עם אוכל עליהם. העבודה במפעל נתנה לי את ה-9-10 שעות ביום, בשכר מינימום כמובן, מה שהספיק לאותו הזמן לבזבוזים ושטויות.

מה שדווקא אהבתי בעבודה במקום הזה היה הסדר והארגון. הייתה מוגשת לנו כל יום ארוחת צהריים חמה וטעימה, המשכורות נכנסו בזמן וללא בעיות והיו הסעות עובדים שסגרו לנו את הפינה מבחינת ההגעה לעבודה. באותה התקופה לא היה לי עוד רישיון נהיגה והמפעל היה די מרוחק מהבית עם אוטובוס ארוך שעושה סיבובים בכל העיר עד שהוא מגיע. אז ככה שהסעות היו הפיתרון המושלם. היו מקצים כמה אוטובוסים לכמה אזורים שונים בעיר ולכל אחד היה את ההסעה שלו לפי השכונה שבה הוא גר. בגלל שיום עבודה התחיל בשעה מאוד מוקדמת ואנשים לא כל כך ערניים על הבוקר, או מסוגלים לנהוג, שירותי הסעות זה דבר מאוד חיובי גם לשמירה על הביטחון בדרכים. רק תחשבו כמה תאונות דרכים יכולות להימנע אם יותר ויותר מקומות עבודה יספקו הסעות לעובדים שלהם.

בת דודה שלי תמר התחתנה לפני כמה ימים. החתונה הייתה מדהימה לדעתי, האוכל מצוין המוסיקה טובה, אבל מה שעברתי כדי להגיע לחתונה שלה אני בחיים לא אשכח. אני כל הזמן חושבת אם רק היו משריינים הסעות לאורחים אז החוויה הייתה אחרת לגמרי.

גם אני וגם תמר גרות ברמת השרון, אני לא יודעת מה עבר לה בראש כשהיא החליטה להתחתן בערך בסוף העולם שמאלה של צפון הארץ, באיזה קרחת יער רחוק מאוד מהציביליזציה. רק אחרי שאני וחבר שלי הגענו למקום ראינו כמה באמת יפה שם ומיוחד. תמר היא בחורה מאוד רוחנית ושנטית ובטח לא ציפיתי שתתחתן באולם בהרצלייה אבל מה שבטוח שאני והאוטו שלי כבר לא עמדנו בדרך עפר הזאת.

זה ממש החזיר אותי אחורה לימים שהייתי יוצאת הרבה למסיבות טבע ולפסטיבלים. הדרך תמיד הייתה מאוד מסובכת והיה לוקח שעות להגיע לאזור ואז כשאתה כבר שם אתה מסתובב במעגלים סביב עצמך, מחפש רמזים איך למצוא את המסיבה. עוד מאז חשבתי שחבל שאין שירותי הסעות למסיבות האלה שאפשר לשלם סכום סמלי ואז אתה מגיע בקלות. זה היה כל כך מצחיק אז, כל הנסיעה מחפשים שלטים בנוסח "לחתונה של דנה וערן" ודברים כאלה, שאני בתמימותי חשבתי שיש באמת זוג כזה שמתחתן. חוץ מהשלטים ההזויים, היו לוקחים גלילי נייר טואלט וכורכים אותם מסביב לעצים, שזה בשפה של איש מסיבות טבע מצוי – עקוב אחרי הנייר טואלט ותמצא את המסיבה. ולא, זה לא בהכרח מעיד על אופי המסיבה.

אז בואו נסכם את החתונה של תמרי:
-שלוש שעות נסיעה
-שעה וחצי של גישושים וטרטורים כדי למצוא את המיקום המדויק
-חצי שעה להחליף גלגל שהתפנצ’ר מקוצים שכנראה היו על שביל העפר
-והרבה מאוד שעות של לחץ, ייאוש וגעגועים לעיר.

בסופו של דבר מאוד שמחתי שהצלחתי להגיע אחרי הרבה מאוד תיזוזים, נהניתי מאוד מהחתונה ושימחתי את הבת – דודה אבל הייתי יכולה ליהנות הרבה יותר אם הזוג היה מזמין שירותי הסעות לאורחים, באמצעות אוטובוסים או מיניבוס. גם הייתי מגיעה בכיף ובנחת, לא מזיקה לאוטו שלי וצוברת הרבה יותר מרץ להשתולל בחתונה.